מישור מחקרי אחד בתחום זה בא לידי ביטוי בעבודת הדוקטורט הראשונה של פרופ' כתבן, במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, שהתמקדה בבדיקות כפויות והקשר שבין בדיקות כפויות ודיכוי חברתי ומגדרי. עבודה זו ניתן למקם בקטגוריה של "ביואתיקה, רפואה ומשפט", אך במיוחד מתמקדת העבודה בגישות פמיניסטיות לביואתיקה, על נשים כנבדקות, על נשים כבודקות ועוד. מחקר זה איפשר לזהות את תחום הבדיקות (הרפואיות, הגופניות, הנפשיות) הכפויות ולמפות את האינטרסים והשחקנים השונים בפרקטיקה זו. אלו איפשרו לזהות את הנשים כקבוצה החשופה לבדיקות באופן מיוחד, את הסיבות לכך ואת התוצאות הנובעות מכך.

 

מישור מחקרי שני בתחום זה בא לידי ביטוי בעבודת הדוקטורט השנייה של פרופ' כתבן, במסגרת התכנית ל"מדע, טכנולוגיה וחברה" (STS. קודם לכן "היסטוריה ופילוסופיה של המדעים") באוניברסיטת בר-אילן. עבודה זו התמקדה בבחינת נושא הבדיקות הרפואיות של העולים לארץ-ישראל בין שתי מלחמות העולם, ובכלל זה התייחסות לסוגיה של "עליה ברירנית" של עולים והגבלות רפואיות על עולים חולים במחלות מדבקות לשם הגנה על בריאות הציבור בארץ ישראל בהתאם לרגולציה הבריטית של בריאות הציבור ובהתאם לכללי התנועה הציונית. עבודה זו שייכת לתחום "ההיסטוריה של הרפואה", תוך דגש על תת-התחום של בריאות והגירה, שבא לידי ביטוי נוסף גם במחקרים שערכתי. מחקר זה עוסק בפרקטיקת הבדיקות לעולים, ולא פחות מכך – בפרופסיונלים שעסקו בבדיקה כמו גם בקובעי המדיניות האבחונית, ובאינטרסים שלהם.

 

נקודת הממשק בין העבודות היא סוגיית הבדיקות, הנבחנת לא רק מההיבט המשפטי, אלא כאמור גם מההיבט ההיסטורי והסוציולוגי. זאת על-מנת לקבל תמונה מלאה עד כמה שניתן על תופעת הבדיקות, שלה השלכות משמעותיות על פרטים ואוכלוסיות בחברה. תופעה זו אינה ניתנת להבנה בחקירה משפטית בלבד או היסטורית בלבד (למשל, מחקר המשך בתחום זה עסק בבדיקת נשים טרם נישואין בתקופת המנדט ובסמוך לאחר קום המדינה). תובנה מרכזית העולה ממחקרים אלו, הם כי הבדיקות משרתות מטרות שאינן רפואיות או בריאותיות בלבד, כי אם פונקציות סמליות, סמויות, מודעות ולא מודעות, מכוונות ולא מכוונות, במיוחד של שליטה בפרטים ובאוכלוסיות.

​

​

​

אייל כתבן, רפואה מונעת (נישואין וגירושין): בדיקות טרם נישואין והמדיקליזציה של אלימות במשפחה, עלי משפט 10 (2012) 7 

כדי להבין את הבעייתיות ולפענח את הרציונלים העומדים ברקע הדרישה לבדיקות טרם נישואין, מבקש מחקר זה לעשות חקירה היסטורית – בישראל אך גם מחוצה לה – שתלמד על אלו. במרכז החקירה ההיסטורית- גנאולוגית תעמודנה לבחינה כמה הצעות לבדיקות טרום נישואין שעלו בסמוך לאחר קום המדינה, לרבות הצעות שעלו בעקיפין בחוק גיל הנישואין. טענתי היא שחקירה היסטורית זו חושפת שורשים בעייתיים שעמדו ברקע הדרישה לבדיקות ואשר הוסוו עם השנים ותורגמו לכדי טיעונים שמטרתם לסייע לכאורה לנשים הנישאות. בכך, אבקש להראות, חטאו המציעים בעבר בשימוש בפרקטיקות פטריארכליות, שראו בתא המשפחתי (ובמרכזו הנשים) אחראי ליציבות האומה ובריאות הדורות הבאים. בכך חוטאים המציעים כיום – הממקמים את הנשים כטעונות הגנה - וזאת למשל במקום להתמודד עם בעיית האלימות. אין זאת אומרת שבדיקות טרום נישואין אינן רצויות אלא שצריך שיישענו על יסודות ראויים ולא על פרקטיקות פטריארכליות. השאלה המרכזית במוקד מאמר זה היא אפוא מהי הגנאולוגיה של הרציונלים והאינטרסים של הגורמים השונים בקיומן של הבדיקות, ואם אלו משקפים או מטמיעים בתוכם רציונלים ואינטרסים בלתי לגיטימיים ובלתי מקובלים במסווה של הצדקות רפואיות לגיטימיות לכאורה. תובנות אלו יאפשרו בסיס לדיון עתידי בשאלת הצדקתן של בדיקות טרום נישואין ובשאלה אם יש מקום לטכנולוגיות פרדיקטיביות בכל הקשור למיסוד קשרי זוגיות.

 

 

אייל כתבן, אבחנה מבדלת או הבחנה מבדלת? הקשר בין בדיקות רפואיות, גופניות ונפשיות כפויות לדיכוי נשים והפלייתן, עיונים במשפט,  מגדר ופמיניזם (בעריכת דפנה ברק-ארז ואח' 2007) 849

המאמר עניינו בבדיקות כפויות, תוך יישום גישות פמיניסטיות ובחינת שאלות מגדריות בתחום הביו-אתיקה, הרפואה והמשפט. אלו יבואו לביטוי בשני כיוונים: האחד – שימוש בגישות פמיניסטיות במסגרת מהלך פרשני שמטרתו להצביע על היקף תופעת הבדיקות הכפויות; השני – שימוש בגישות פמיניסטיות במטרה לעמוד על הקשר שבין בדיקות כפויות לדיכוי ואפליית נשים. במאמר אעמוד על-כך שהקבוצה הפגיעה יותר לשימוש (או לאי-השימוש) בבדיקה הרפואית, הנפשית או הגופנית, ובוודאי אם הבדיקה כפויה, הן הנשים בעולם כולו, הנתונות להשפלה, לדיכוי ולהפליה כתוצאה מכך. הטענה העומדת במרכז הרשימה היא, שהבדיקות קשורות קשר הדוק עם הנחיתות הנשית בחברה הפטריארכלית, נסמכות עליה ומחזקות אותה, כבמעגל קסמים. בחלקו הראשון של הדיון אבקש לבחון האם ההצדקה לבדיקתן בכפיה של נשים, הנשענת על "שונותן" הביולוגית, אכן עומדת. אבחן את המתודולוגיה הביואתית המקובלת, ולאחריה את הגישה הפמיניסטית לביואתיקה: בתחילה תוך ניתוח פמיניסטי ליברלי, ולאחריו ניתוח פמיניסטי רדיקלי, שמטרתו לחשוף את האלמנטים הפטריארכליים המוטמעים בפרקטיקת האבחונים הכפויים. חלקו השלישי של הדיון בהצגת אותם אלמנטים פטריארכליים, ותפישת האישה כ"מסוכנת", כ"מסכנה" וכ"סוכנת". חלקו הבא של הדיון יתמקד ביסודות למעורבות המדינה בפרקטיקת הבדיקות הכפויות, והצגת האינטרס השלטוני שבמרכזו השמירה על מוסדות הנישואין והמשפחה. על רקע האינטרס השלטוני האמור יובהר מדוע המעבר מסטטוס לחוזה ושינויים טכנולוגיים הובילו לפריצת המסגרת המשפחתית ו"חייבו" את אותה התערבות שלטונית בדמות הבדיקות הכפויות. בהמשך, אבחן את השאלה, מדוע דוקא הנשים עומדות במוקד האבחונים, בעוד הן מהוות רק מרכיב אחד בתא המשפחתי אותו מבקשת המדינה לשמר.

​

​

אייל כתבן, דופן התא המשפחתי - אסורי בדיקות, יסורי בדיקות ומדותיה הטובות של האשה, משפט ועסקים ו (2007) 487

בדיקות רפואיות שונות – נפשיות וגופניות – מוכרות לנו מחיי היומיום. האדם חשוף לבדיקות עוד מלפני לידתו ועד לאחר פטירתו. ברשימה זו אבקש להתמקד במעורבותן של פרקטיקות אבחוניות במערכת המשפחתית. אטען כי הפרקטיקות האבחוניות הללו משמשות אמצעי שליטה וכלי להבטחת שימורו, קיומו או פירוקו של התא המשפחתי המסורתי. (מה שאכנה "יישור השורות"). טענה זו תיבחן בשלוש נקודות זמן: עבר, הווה ועתיד. בחינת "יישור השורות" בעבר תתמקד בשאלה כיצד נהפכו הפרקטיקות האבחוניות לכאלה הנתפסות כהליך רפואי מקובל, הנעדר לכאורה מרכיבים של שליטה חברתית או מטרות חברתיות אחרות; בחינת יישור השורות בהווה תתמקד בדרכים השונות – כפי שהן באות לידי ביטוי בחקיקה, בפסיקה ובנוהג – לשמירה על התא המשפחתי המסורתי או לפירוקו; ובחינת "יישור השורות" בעתיד תתמקד בשאלה אם האבחונים עשויים לשמש את המערכת השלטונית בהשגת יעדיה, ובכלל זה בהעמדת דור עתיד "משובח" יותר, גם בהיעדר תא משפחתי מסורתי. ברקע הדברים תעמוד שאלה – העוברת לכל אורכה של הרשימה – בדבר הקשר בין כפיית בדיקות או הדרה מבדיקות לבין דיכוי והפליה של נשים. במובן זה, הרשימה תבחן את הסוגיה

הביו-אתית מנקודת מבט פמיניסטית משפטית.

​

​

אייל כתבן ונדב דוידוביץ', בריאות, פוליטיקה ופרופסיונליזם: הבדיקה הרפואית למועמדים לעלייה לארץ ישראל, 1928-1925 , ישראל 11 (2007) 31 

The article focuses on two instances when physicians were dismissed from their position as medical examiners in the Warsaw Eretz Israel office in 1925-28. These two related episodes serve as a case study for placing the medical examination of Jewish immigrants to Palestine by the Zionist movement in a broader social, political and professional context. Apart from their important public health function, Zionist physicians and administrators viewed the medical examination as an important vehicle for acquiring political and professional authority, which created constant tensions among political, ideological and medical considerations. An analysis of the various interests involved can help to understand the interaction between Zionism and public health during a decisive period when the basis for the medical selection of immigrants by the Zionist movement was being laid.

​

אייל כתבן, הקמת 'המשרד הרפואי' והמנגנון המרכזי לבדיקת העולים לארץ-ישראל (1934-1939), עיונים בתקומת ישראל 18 (2009) 167

When immigration to Eretz-Israel resumed in 1919, Zionist organizations required prospective immigrants to undergo medical and mental examinations in their country of origin, as a prerequisite to immigration. Further examinations were held soon after they reached Eretz-Israel. The links between both sets of medical examinations were loose and relied on different and inconsistent instructions. It was only in 1934 that the Medical Office was founded alongside the Zionist Immigration Department, and the administration of immigrants to Eretz-Israel was placed in the hands of a central authority. This was also a significant step towards the foundation of a wideranging system based on a holistic view of its authority in relation to the medical treatment (including physical examination) of immigrants. This article centers on the foundation and operation of the Medical Office, focusing on the hygiene-related program, in general, and the medical examination of immigrants and prospective immigrants, in particular. Looking into the scientific and bureaucratic foundations of the establishment of the Medical Office provides a chapter in the history of medicine and the foundation of medical organizations in pre-State Israel. Furthermore, the discussion throws light on the history of Zionism and immigration policies at the time. The article proposes that during the period in question, the aims of the medical examination of immigrants changed from a medical tool whose main goal was to select prospective immigrants, to a medical tool within a complex mechanism of education, assimilation and ‘normalization’ of immigrants to Eretz-Israel. The reasons for this shift stem from a change in the nature and composition of immigration, as well as from personal and individual interests of those associated with establishing this mechanism.

​

אייל כתבן, "מי בעל הבית?": הקרנטינה ובדיקת העולים בשערי ארץ ישראל 1918-1929, קורות 20 (2010) 37

המאמר מתמקד בבדיקת העולים בשערי הארץ על ידי הבריטים במסגרת פעילות הקרנטינה (ההסגר) בין השנים 1918-1929. הוא מנסה להראות כיצד פעילות הקרנטינה משקפת מקרה של השפעות לאומיות על יישומה של מדיניות בריאות. המאמר עוסק בשאלת המדיניות שהנהיגו הבריטים בקשר לקרנטינה והבדיקות, אך בעיקר ביישומה של אותה מדיניות, כפי שהובנה על ידי הפקידות שעמדה בשערי הכניסה לא"י: פקידי ממשלה ולשכות עליה. הטענה שתיבחן במאמר היא, שהפעילים השונים בסביבת הנמל הכירו במשמעות הסמלית (במובן הלאומי) של הטיפול בעולים. הם ראו בנמל מקום השפעה על העולים. מקום "לחנכם" ולהעביר מסר של שליטה בהם ובארץ, כשהם סבורים ששולחיהם (הבריטים או הציונים) מעונינים בכך.‏
במאמר ייבחנו הפונקציות ששירתה הפעילות הרפואית בקרנטינה סביב העולים בכלל והבדיקה בפרט. המחבר מדגים כיצד בנמלי הארץ היתה מעין "תחרות" על הזכות לפגוש את העולים, כשהגורמים המעורבים ניסו למנוע או לצמצם את משך הפגישה של הצד השני עם העולים, מתוך הבנה שפגישה זו מותירה חותם בקרב העולים.‏

​

 

אייל כתבן ונדב דוידוביץ', מכשירי הגוף והלבבות: הרופאים בודקי העולים לארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם, קורות 20 (2010) 19

עיקר הדיון המחקרי והציבורי אודות בדיקות ומיון רפואי של עולים התנהל סביב הבדיקות שנערכו בתקופת העליה ההמונית של שנות החמישים. אך למעשה עוד בין שתי מלחמות העולם התפתח מנגנון לבדיקת המועמדים לעליה לארץ ישראל. הדרישה להעמיד עולים לבדיקה החלה בשנת 1919, והייתה חלק מוויכוח רחב יותר שבמרכזו השאלה האם הארץ ערוכה לקלוט המונים או שמא יש לבחור מבין העולים את אלו שיקימו את התשתית להמוני העולים שיבואו בעקבותיהם. הסוגה של בדיקת העולים לא"י מעלה שאלות רבות שבמרכזן התפקידים השונים אותן מילא ההליך האבחוני: שמירה על בריאות הציבור, התייחסות להיבטים הכלכליים, פוליטיים, פרופסיונאליים וסמליים של קליטת עליה ואסימילציה של עולים.‏
המאמר מתמקד ברופאים המאבחנים עצמם שעבדו במיון העולים, ובעיקר במשרד הא"י בוורשה בין שתי מלחמות העולם. מנותחים המאפיינים של הרופאים הבודקים והקונטקסט החברתי והפוליטי שבו פעלו. בעיקר מתמקד המאמר בדמותו של ד"ר מרדכי לנסקי, אשר עבד כאחד הרופאים בין השנים 1923-1926, כדמות המיצגת את הרקע החברתי והפוליטי של התקופה.

אייל כתבן, על מבטחים וקובעי מדיניות: הגניאולוגיה של טופס בדיקת העולים לארץ-ישראל (תרפ"ז), קתדרה 171 (2019) 97​
מחקר זה עניינו תהליך אסדרת הבדיקות - הגופניות, הרפואיות והנפשיות - למועמדים לעלייה לארץ-ישראל עד שנת 1926. באותה שנה אישרה ועדה מיוחדת הוראות בדיקה אחידות למועמדים לעלייה. הוראות אלו, בדמות טופס למילוי על ידי הרופא הבודק, כונו הוראות תרפ"ז. מטרת המאמר להתחקות אחר אסדרת הבדיקה למועמדים לעלייה מימי העלייה הראשונה בכלל ואחר הוראות תרפ"ז בפרט - זאת בהנחה שה'די-אן-איי', מטען הערכים, שהיה במקור או במקורות לטופס הבדיקה המשיך לפעול את פעולתו בטופס החדש. במובן זה מדובר בחקירה גניאולוגית, שמטרתה לנסות ולפענח את האידיאולוגיות שחלחלו להוראות תרפ"ז. המחקר מראה כיצד שיקפו הוראות תרפ"ז את השלמתו של מהלך ממידע לעולים (באמצעות לשכות המודיעין) למידע על אודות העולים (באמצעות בדיקות רפואיות). מתברר כי המקור להוראות תרפ"ז היה טופס רפואי ששימש חברת ביטוח חיים, והמחבר בוחן את משמעות שעתוקן של הוראות טופס ביטוחי להוראות טופס לבדיקת עולים. דיון זה מאפשר גם להכיר מקורות השראה אפשריים לאסדרת בדיקות באותה תקופה.

 

 

אייל כתבן, בדיקות גופניות כפויות להוכחת נזק: הדין המצוי והדין הרצוי (בדיקות רפואיות לדרישת "מוסדות חקירה"), רפואה ומשפט 15 (1996) 33

​

​

אייל כתבן ומרון פיוטרקובסקי, "ד"ר ז'וזפין צורכר-פלשיר (1866-1932): על אודות הרופאה שנשכחה ועל חשיבותן של נשים רופאות, בודקות ומטפלות", ביו-אתיקה ומשפט רפואי (2020)

לכניסתן ולהשתלבותן של נשים בפרופסיה הרפואית היתה משמעות ניכרת בעבור נשים אחרות – הן משום שיצרו מסד לבאות אחריהן והן משום שיכולות היו לספק שירותי בריאות חיוניים לציבור הנשים, אשר חלקן נמנעו מטיפול מטעמי צניעות ומטעמים אחרים. ז'וזפינה תרזה צורכר, ילידת שנת 1866 בציריך, ידועה כאחת הרופאות הראשונות בשווייץ. היא היתה גם אחת מן הרופאות והווטרינריות הראשונות במזרח הקרוב ובמזרח התיכון. עם זאת, מעט ידוע אודותיה, ובמיוחד בדבר היותה הרופאה השניה בארץ-ישראל העות'מאנית, והראשונה בחיפה. מחקר זה מבקש לעשות עמה צדק היסטורי ולתאר את פרשת חייה, ובמיוחד את קורותיה בארץ-ישראל. כל זאת תוך ניתוח פעילותה בהקשר הרחב יותר של חשיבות השתלבותן ומקומן של נשים בפרופסיות בכלל ונשים ברפואה בפרט, במציאות רב-תרבותית, אשר בה מיוחסת חשיבות לשאלת האינטראקציה המגדרית בין מטפל/ת ומטופל/ת.

 

Katvan Eyal, Ben-Or Gali, "Preimplantation Genetic Diagnosis – International Legal Aspects", in BIOETHICAL ISSUES OF PREIMPLANTATION GENETIC DIAGNOSIS (PGD), (ed. Michel Ravel, The National Bioethics Council, 2008) 36 (in Hebrew)

​

Tamar Ashkenazi, Jonathan Cohen, Daniel Gelman, Eyal Katvan, “The Psychological Examination and Evaluation of Unrelated Kidney Donors in Israel: A Suggested Model”, Psychology, Health & Medicine