פסה"ד בעניין לידות הבית

ביום 21.7.2021 ניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבג"צ פסק הדין בדיון הנוסף בפרשת לידות הבית (דנג"ץ  5120/18). בית המשפט, בהרכב מורחב של 7 שופטות ושופטים קבע, בדעת רוב, "כי הדין הקיים אינו מקנה למשרד הבריאות סמכות לאסור על פעילותם של מרכזי לידה טבעית".

בפסק הדין מאוזכרים גם שני מאמרים פרי עטי, בשיתוף עם ד"ר נירה ברטל. אולי ראיה לחשיבות המחקר ההיסטורי-רפואי-משפטי:

"מכל מקום, ואולי דווקא משום כך, חשוב לציין כי אף במבט היסטורי לא ניתן לומר שכוונת המחוקק בעת חקיקתו של סעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם הייתה לקבוע שלידות יתבצעו בבית חולים באופן בלעדי. יש לזכור שרק במהלך תקופת המנדט החל להתרחש המעבר המשמעותי מלידות בית ללידות בפיקוח רפואי בבית חולים. כמו כן, באותה עת מיילדות שהעניקו שירותים ליולדות בביתן הפנו את היולדת לבית החולים הקרוב במידת הצורך (ראו: אייל כתבן ונירה ברטל "איך חוק נולד? על פקודת המיילדות, מגדר והסדרה פרופסיונלית בתקופת המנדט" חוקה אחת ומשפט אחד לאיש ולאישה – נשים, זכויות ומשפט בתקופת המנדט 487 (אייל כתבן ואח' עורכים, 2011) (להלן: כתבן וברטל); אומי לייסנר "ללדת ועוד איך: חוקי הלידה הלאומיים בתקופת המנדט" מגדר בישראל – מחקרים חדשים על מגדר ביישוב ובמדינה כרך א 336, 347-346 (2014)). אם כן, ניתן להניח כי המחוקק המנדטורי ראה לנגד עיניו את שתי האפשרויות הקיימות – לידה בבית חולים בפיקוח רפואי כמו גם לידה מחוץ לכתלי בית החולים. יתר על כן, בתקופת המנדט (וגם אחר כך במשך שנים רבות) לא נהג בארץ הסדר המעניק ביטוח רפואי לכל, כגון חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק ביטוח בריאות ממלכתי). מכיוון ששירותי לידה בבית חולים היו כרוכים בעלויות לא מבוטלות – אין לייחס למחוקק הטלת חובה ללדת דווקא בבית חולים, אף לפי כוונתו המקורית".