top of page

“I think it is a very good country to live in (N. Bentwich)” / אייל כתבן

עורכי דין זרים ומועמדים שסיימו לימודי משפטים שטרם הוסמכו (דוגמת זאב ז'בוטינסקי), פנו למי שהיה היועץ המשפטי לממשלת המנדט, נורמן בנטוויץ', בשאלות בדבר אפשרויות התעסוקה המשפטית בארץ-ישראל. האחרון נהג להשיב בנימוס ובפירוט לפניות אלו. באחד מאותם מכתבים (1928), השיב בנטוויץ' לעו"ד בריטי, באקלי (Buckley), בדבר הפרקטיקה המשפטית בארץ-ישראל. כך, ניתן להתרשם התרשמות בלתי אמצעית על אורחות עיסוקם המקצועי של עורכי הדין באותה תקופה.

לדבריו של בנטוויץ', עורכי הדין עסקו הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי (כיום מקובלת הבחנה, אף שלא פורמלית, בין העיסוקים – כך שמרבית עורכי הדין בתחום המשפט הפלילי עוסקים רק בתחום זה. כמובן יש לכך חריגים). בנטוויץ' הוסיף כי מקובל שעורכי דין פועלים במסגרת שותפויות של שניים ויותר. לפיכך, על-מנת למצוא עבודה בארץ, מוטב לו לעורך הדין להתקשר עם משרד מקומי מבוסס. עורך-דין בעל ותק של מספר שנים יכול היה להשתכר כדי 2,000 ליש"ט בשנה (סכום גבוה מאוד באותם ימים).

באשר למינויים למנגנון המשפטי הממשלתי – כאן בנטוויץ' היה זהיר יותר. הוא מספר כי יש מבין עורכי הדין המקומיים אשר השתלבו במנגנון זה, אך עד כה לא מונו עורכי דין בריטים במוצאם לתפקידי שיפוט – כשופטים בריטיים (אף כי הדבר אפשרי). יש לציין, כי באותה תקופה שופטים בריטים עמדו, כדבר שבחובה, בראש הרכבים בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון.

לאחר מכן, עובר בנטוויץ' לספר אודות מעלותיה של הארץ, האקלים הנוח שלה, וחיי החברה בירושלים. הוא גם מפנה את עו"ד באקלי לעו"ד הארי סאקר, מראשוני עורכי הדין בארץ-ישראל המנדטורית, אשר שהה באותה תקופה בלונדון, על מנת להיוועץ בו.

כפי הנראה באקלי, מקורנוול שבאנגליה, לא התיישב בארץ-ישראל. אזכור לעו"ד בשם זה ניתן למצוא בשנות השלושים בקניה. אולי בחר לעצמו באקלי בהרפתקה אחרת.

מסמך מקסים המשקף את רוח התקופה.


מכתבו של נורמן בנטוויץ' לעו"ד באקלי (א"מ מ - 1289/6).


bottom of page