top of page

עוד על "הצפת המקצוע" / אייל כתבן


טענות בדבר "הצפת המקצוע" נשמעו כבר בשנת 1922, אז פעלו עורכי דין מעטים בלבד בארץ ישראל. באחד ממחקרי הראיתי, כי לטיעון הצפת המקצוע יש יותר מאשר אינטרס פרופסיונלי צר של מניעת תחרות או אפילו אינטרס פרופסיונלי רחב, של מניעת תחרות פרועה, אשר תפגע ברמת השירות המקצועי. בעצם העלאת הטענה של הצפת המקצוע, יש כדי ליצור לכידות בתוך קהילת עורכי הדין פנימה, כקבוצה מובחרת, אשר למרות רב-גוניותה, נהנית ממכנה משותף. עם זאת, לפחות בתקופת המנדט, טיעון הצפת המקצוע נשאר בדלת אמות הפרופסיה. אם טיעון זה היה נשמע במסדרונות ממשלת המנדט, היה הדבר משמש בסיס להגבלת מספרם של עורכי הדין שעלו ארצה – ובכך הגבלת העלייה.

בשנת 1934 ביקשו שלטונות המנדט להטיל הגבלות על מספר עורכי הדין הזרים (קרי, שלמדו משפטים בחו"ל) אשר יורשו לעסוק במקצוע בארץ ישראל. אגודות עורכי הדין והסתדרות עורכי הדין מחו נגד ההחלטה. לכאורה, בניגוד לאינטרס הפרופסיונלי הצר. הטיעונים שהעלו אז נציגי אגודת עורכי הדין בחיפה ונציגי הסתדרות עורכי הדין מרתקים, וחלקם רלוונטיים גם כיום. הנה הם. לא נגעתי...



(א"מ ב-28151/4)






Comentarios


bottom of page